מסכים, מתבגרים והרווחה הנפשית: מה לימד אותנו מחקר על הפחתת שימוש במדיה חברתית
הנעורים הם גיל של מעבר ומתח: הגוף מתפתח, המוח חוזר בוורסיות, הרגש פורץ, והזהות מתחילה להיבנות. כשמתווספת לכך חשיפה אינטנסיבית למדיה — טלפונים, מסכים, רשתות חברתיות — עולה השאלה: איך כל זה משפיע על הנפש, על הרגש, על השקט הפנימי ועל היכולת לווסת?
מחקר חדש (JAMA Network Open) בחן צעירים בגילאים 18–24, וראה שעלייה בשימוש במדיה החברתית — או אפילו שימוש “בעייתי” — מקושרת לרמות גבוהות יותר של חרדה, דיכאון, נדודי שינה ואי־שקט. JAMA Network
כמסגרת העוסקת בגישה הוליסטית, חשוב לנו להביא את הממצאים — לא כדי לפחד, אלא כדי להבין טוב יותר כיצד נוכל לתמוך גם בעצמנו וגם בילדים שלנו, כשהם מגיעים לגיל הזה.
אז מה נמצא במחקר
- המשתתפים דיווחו על שימוש יומיומי במדיה — בממוצע כ־1.9 שעות ביום. JAMA Network
- לאחר שבוע “דטוקס דיגיטלי” — כלומר הפחתה משמעותית בשימוש — חלק מהמשתתפים דיווחו על ירידה משמעותית בתסמינים של דיכאון, חרדה ואינסומניה (חוסר שינה). JAMA Network
- המחקר משתמש בגישה של “digital phenotyping” — כלומר לא רק דיווח עצמי, אלא ניטור אובייקטיבי של שימוש במסכים, פעילות, שינה, תקשורת, תנועה ועוד.
הממצאים מצביעים על קשר בין שימוש מוגבר במדיה לבין נפגע נפשי / רגשית, וכן על פוטנציאל לשיפור כשמקטינים את החשיפה.
לראות את הנער/ה כישות מלאה
בעיני גישה הוליסטית — הנער או הנערה אינו “משתמש מדיה” בלבד. זו ישות שלמה: גוף, נפש, רגש, מערכות יחסים, חלומות, פחדים, חוש שייכות וזהות.
לכן, כשמדברים על “הפחתת מסכים” — מדובר לא רק בערך של זמן, אלא ב:
- יצירת מרחב פנימי — שבו רגשות, מחשבות ומתח יכולים לעבור עיבוד.
- שיקום איזון — בין פעילות, שינה, מגע חברתי, תנועה, יצירה.
- פיתוח מודעות עצמית — להבין מה הגוף/הנפש צריך.
- חיזוק קשרים — משפחה, חברים, חוויות אמיתיות מחוץ למסך.
הפחתה מודעת בשימוש במדיה היא למעשה השקעה ברווחה רגשית, נפשית ופיזית.
אז מה ההמלצות למתבגרים ולהורים בדגש הוליסטי
- לעודד “דטוקסים” — ימים/שעות קבועים ללא שימוש במדיה.
- לאפשר תחליפים: פעילות גופנית, יצירה, שיחה פנים-אל-פנים.
- להקשיב: אם הנער/ה מדבר על לחץ, חרדה, חוסר שינה — לבדוק את “ארגז המזון” שלו: כמה זמן מסך, כמה שינה, כמה תנועה.
- לחזק חיבור רגשי: שיחה כנה, חיבור לעולם האמיתי, חוויה משותפת.
- ללמד ויסות רגשי: איך מזהים תחושות, איך משחררים, איך מבקשים עזרה.
והמסר של המחקר בשורה התחתונה
המחקר מראה שאפשר — באמת אפשר — לשנות דפוסי שימוש, ולהשפיע על רווחה נפשית.
מבחינתי, זה הזדמנות להזכיר לנוער (ולנו ההורים) שיש בקצה של המסך — אדם עם רגשות, ממש כמונו.
אני כאן בשבילך
לכל שאלה או התלבטות כתבי לי ואחזור אליך בהקדם
מחפשת להרחיב את ארגז הכלים שלך
ולקבל כלים מקצועיים?
חיפשת מענה לדבר מה מסוים ולא הצלחת למצוא?
נקודה חשובה!
בהרבה מהמקרים תדרש התערבות יותר מקצועית ולא ניתן יהיה לקבל מענה לבעיה ספציפית במאמר בבלוג כמו לא בפוסט בפייסבוק ובאינסטגרם.
למה זה כך?
כי לכל ילד ולכל משפחה נדרשת התייחסות ספציפית והתאמה כמו כפפה ליד וזו בדיוק המשמעות של אשת מקצוע מיומנת.
וזה לא רק להקנות ידע – כי ידע הוא אינסופי וקיים בכל מקום הבעיה היא עם היישום וההטמעה של הכלים בבית שלכם ובדיוק לשם כך יש צורך במדריכות הורים שיודעות להתאים את הידע והכלים אליכם ולעזור לכם להטמיע את הדברים.
ליצירת קשר להדרכת הורים פרטנית
