לפעמים את עושה את כל מה שצריך – ובכל זאת מרגישה שאת רק שורדת.
את מתפקדת. את דואגת. את לא מפספסת כלום.
אבל בפנים?
יש ריקנות. עייפות. ניתוק. תחושת "איפה אני בתוך כל זה?"
המושג "הורות הישרדותית" מתאר בדיוק את זה.
הוא לא מדבר על מצבי חירום קיצוניים, אלא על תקופות – לפעמים מאוד ארוכות – שבהן אמא פועלת על אוטומט, כשהלב מנותק, והנפש רק רוצה "לגמור את היום בשלום".
זה מצב סמוי, שקשה לשים עליו אצבע – כי לפי החוץ הכול בסדר.
אבל בפנים? המיכל שלך ריק.
הורים מודעים מחפשים הבנה, לא שיטה
הורים מודעים, במיוחד הורים לילד ראשון, מרגישים אינטואיטיבית שהילד שלהם הוא הרבה מעבר להתנהגויות נקודתיות—הוא מערכת שלמה של רגש, גוף, מוח וקשר.
הם לא מחפשים “לתקן” את הילד, אלא להבין אותו. לא “לנהל” התנהגות, אלא לפענח את הצרכים שמתחתיה.
הורות הוליסטית מבוססת על תפיסה זו בדיוק:
החיבור בין ידע מחקרי עמוק לבין קשב רגיש, יצירת קשר בטוח, ויסות רגשי והבנה של התפתחות הילד כשלם.
במרכז ההורות וההכשרה לריסה גינת – להבין ילדים, הגישה ההוליסטית אינה עיקרון תיאורטי—היא פרקטיקה של חיים, חיבור וקשר.
"אין מה להגיד, הסתדרתי בחיים. הסתדרתי עם תואר ראשון, הסתדרתי עם בעל (ראשון…), דירה, משכנתא, ילד חמוד ועבודה מכובדת כדי לממן את כל הטוב הזה. אז אם הכול מסודר איך זה שיש לי כזה בלגן בראש?״
