פעוטות ומסך: כש- "עכשיו יש שקט" עלול לעלות ביוקר — על הקשר בין שימוש מוקדם במדיה להתפרצויות זעם

בגיל הרך, העולם של הילד עשיר בחושים — מגע, ריח, קול, תנועה, חוויות — והגוף שלו כבר יודע “לספר” מתי הוא צריך פיפי, נוחות, התרגשות או רוגע. אבל עם התפשטות המסכים — טאבלטים, סמארטפונים, תוכניות — עולה חשש: האם החשיפה המוקדמת עלולה להשפיע על היכולת של הילד לווסת רגשות? מחקר עדכני על ילדים בגיל טרום-בית-ספר מצא קשר בין זמן מסך מוקדם לבין עלייה בסיכוי להתפרצויות כעס, תסכול ובעיות וויסות רגשי בהמשך. כך, הגמילה מהחיתול והוויסות הרגשי — מוצבים כיום על רקע של “מציאות דיגיטלית” חדשה.

בלה בלה בגיל הרך, העולם של הילד עשיר בחושים — מגע, ריח, קול, תנועה, חוויות — והגוף שלו כבר יודע “לספר” מתי הוא צריך פיפי, נוחות, התרגשות או רוגע.
אבל עם התפשטות המסכים — טאבלטים, סמארטפונים, תוכניות — עולה חשש: האם החשיפה המוקדמת עלולה להשפיע על היכולת של הילד לווסת רגשות?

מחקר עדכני על ילדים בגיל טרום-בית-ספר מצא קשר בין זמן מסך מוקדם לבין עלייה בסיכוי להתפרצויות כעס, תסכול ובעיות וויסות רגשי בהמשך. PMC+1

כך, הגמילה מהחיתול והוויסות הרגשי — מוצבים כיום על רקע של “מציאות דיגיטלית” חדשה.

מה המחקר מספר לנו?

  • ילדים בני כ־3.5 שנים שהיו חשופים לזמן מסך משמעותי היו עם סיכוי גבוה יותר להתפרצויות כעס וגילוי תסכול כשכבר הגיעו לגיל 4.5–5.5. PMC+1
  • החוקרים טוענים שהשימוש בטאבלט בגיל צעיר עלול להקשות על התפתחות היכולת לווסת רגשות באופן טבעי. Ladyclever+1
  • ייתכן שגם “מעגל של תכנון לא נכון”: ילדים שמתקשים לווסת — מפנים יותר זמן למסך, מה שמגביר עוד יותר את הקושי. Ladyclever+1

למה זה חשוב בגיל הרך

מה הגיל הרך מייצג? תקופה שבה הגוף, המוח והרגש של הילד עדיין “מטפסים” — לומדים קצב, חום, נוחות, ביטחון, תלות, עצמאות.
כאשר מוסיפים למסגרת הזו זמן מסך מוקדם — יש סיכוי שזה “מסיח” ולא “מלווה”:

  • הגוף עלול לא “להרגיש” את עצמו: אין חיבור פנימי בין תחושת שלפוחית מלאה לבין הרצון ללכת לשירותים.
  • הוויסות הרגשי — תחושת עצבים, תסכול — עלול להתעלם.
  • התקשורת בין הורה וילד — ההזדמנות ללמוד דרך שיחה, מגע, הצבעה, חיקוי — יורדת.

גישה הוליסטית מזמינה אותנו לחזור לבסיס: גוף, תחושות, קשר, תקשורת.

כלים מעשיים להורים בראיה הוליסטית

  • להעדיף: זמן משחק גוף-גוף, מגע, תנועה, אהבה.
  • להמנע מהצפת מסך: בגילאי 0–3 — להעדיף ספר, שיר, משחק פשוט.
  • להקשיב לשפת גוף: תינוק שמזיז רגליים, שמראה אי־שקט — אולי רוצה להתפנות, אולי צריך חיבוק.
  • להיצמד לקשר: כשההורה נוכח, רגוע, קשוב — הגוף של הילד מתרגל לשתף, לתקשר בלי מילים.
  • לא למהר: גמילה אמיתית מתרחשת מתוך מודעות, לא מתוך לחץ או דד-ליין.

כשהגוף של הילד, שפת הגוף שלו, הקשר איתו והשקט סביבו — כולם נכונים — הגמילה היא ביטוי של התפתחות, לא של שליטה.
להפחית מסכים, להגדיל נוכחות, לתת לגוף לדבר — זו לא ויתור. זו בחירה מחוברת.

ומה הייתי רוצה שתיקחי הלאה…

  • הממצאים העדכניים מדגישים: שימוש ממושך או מוקדם במסכים קשור להשלכות על ויסות רגשי, שינה, חרדה, התפרצויות כעס — גם בגיל הקטן וגם בגיל המתבגר.
  • גישה הוליסטית מזמנת אותנו לחתור להשפעה עומק — לא רק דרך חוקי זמן או מסכים, אלא דרך קשר, תקשורת, מודעות גוף, רגש וזמן איכות.
  • כל מומחיות מקצועית, ידע מחקרי וגישה של הקשבה — הופכים כלי משמעותי לחיים משפחתיים רגועים, תומכים, מכילים.

אני כאן בשבילך

לכל שאלה או התלבטות כתבי לי ואחזור אליך בהקדם

מחפשת להרחיב את ארגז הכלים שלך
ולקבל כלים מקצועיים?

חיפשת מענה לדבר מה מסוים ולא הצלחת למצוא?

נקודה חשובה!
בהרבה מהמקרים תדרש התערבות יותר מקצועית ולא ניתן יהיה לקבל מענה לבעיה ספציפית במאמר בבלוג כמו לא בפוסט בפייסבוק ובאינסטגרם.

למה זה כך?
כי לכל ילד ולכל משפחה נדרשת התייחסות ספציפית והתאמה כמו כפפה ליד וזו בדיוק המשמעות של אשת מקצוע מיומנת.
וזה לא רק להקנות ידע – כי ידע הוא אינסופי וקיים בכל מקום הבעיה היא עם היישום וההטמעה של הכלים בבית שלכם ובדיוק לשם כך יש צורך במדריכות הורים שיודעות להתאים את הידע והכלים אליכם ולעזור לכם להטמיע את הדברים.

ליצירת קשר להדרכת הורים פרטנית

Scroll to Top