למה לעשות גמילה מחיתולים דווקא בחורף?
מאז שהוצאתי את ההודעה הראשונה על ההשקה של "נני הגמילה שלך"
אני מוצפת בשיתופים, ובהתרגשות.
ובשאלה אחת שחוזרת שוב. ושוב. ושוב:
"לריסה, גמילה מהחיתול לא עושים בקיץ?"
האמת שאני לא מופתעת.
מאז שהוצאתי את ההודעה הראשונה על ההשקה של "נני הגמילה שלך"
אני מוצפת בשיתופים, ובהתרגשות.
ובשאלה אחת שחוזרת שוב. ושוב. ושוב:
"לריסה, גמילה מהחיתול לא עושים בקיץ?"
האמת שאני לא מופתעת.
יש רגעים בהורות שבהם כל הבית עוצר. הילד צורח, הגוף שלו נמתח, הדמעות יורדות, וכל ניסיון להרגיע רק מעלה את רמת התסכול. כהורים, התקף זעם בגיל הרך יכול להרגיש כמו סופה שחולפת דרך הסלון — לפעמים כשאנחנו עייפים, לפעמים כשאנחנו ממהרים, ולפעמים דווקא ביום הכי רגוע.
הרבה הורים משתפים אותי ברגעים שבהם הם מרגישים שהם “מאבדים שליטה”, או שהם עושים כמיטב יכולתם — ועדיין לא מצליחים להגיע אל הילד בזמן הטנטרום. זה מקום שמזמין אשמה, חוסר אונים ושאלות: מה אני עושה לא נכון? איך אפשר להרגיע התקף זעם בלי לצעוק או להישבר?
בדיוק בשביל זה נועד המאמר הזה — כדי להאיר את התמונה, להביא ידע אמיתי, ובעיקר להזכיר שאתם לא לבד.
שינה משותפת יכולה להיות חוויה מחברת, נוחה ומרגיעה, אבל עם שני ילדים בגילים שונים – היא דורשת התאמות. חשוב לציין: כל מה שמתואר כאן מתייחס להנחיות בטיחות מוכרות לשינה משותפת, ואינו תחליף לייעוץ רפואי או מקצועי במקרה של צרכים מיוחדים.
הנעורים הם גיל של מעבר ומתח: הגוף מתפתח, המוח חוזר בוורסיות, הרגש פורץ, והזהות מתחילה להיבנות. כשמתווספת לכך חשיפה אינטנסיבית למדיה — טלפונים, מסכים, רשתות חברתיות — עולה השאלה: איך כל זה משפיע על הנפש, על הרגש, על השקט הפנימי ועל היכולת לווסת?
מחקר חדש (JAMA Network Open) בחן צעירים בגילאים 18–24, וראה שעלייה בשימוש במדיה החברתית — או אפילו שימוש “בעייתי” — מקושרת לרמות גבוהות יותר של חרדה, דיכאון, נדודי שינה ואי־שקט.
JAMA Network
כמסגרת העוסקת בגישה הוליסטית, חשוב לנו להביא את הממצאים — לא כדי לפחד, אלא כדי להבין טוב יותר כיצד נוכל לתמוך גם בעצמנו וגם בילדים שלנו, כשהם מגיעים לגיל הזה.
"אין מה להגיד, הסתדרתי בחיים. הסתדרתי עם תואר ראשון, הסתדרתי עם בעל (ראשון…), דירה, משכנתא, ילד חמוד ועבודה מכובדת כדי לממן את כל הטוב הזה. אז אם הכול מסודר איך זה שיש לי כזה בלגן בראש?״